English

ג. א. גורדייף
גיורגי איוונוביץ גורדייף נולד בקווקאז בסביבות שנת 1866, לאב יווני ואם ארמנית. במפגש מסורות ותרבויות זה הוא זכה לחינוך מודרני, מדעי ודתי. ספרו "פגישות עם אנשים מיוחדים" מתאר את מראות נעוריו הייחודיים, שעוררו בו שאלות רבות לגבי משמעות החיים, שאלות שלא מצאו מענה מספק בדת או במדע. חיפוש זה הפך למוקד חייו, והביאו לאמונה הולכת ומתחזקת בקיומו של ידע עתיק חבוי, אחריו תר ברחבי מרכז אסיה והמזרח התיכון. שנות החיפוש הובילו לבסוף לקשר שלו עם הקהילות המרוחקות שבהן ידע עתיק זה עדיין היה חי וקיים, ידע אשר התגבש אצלו לתפיסת עולם כוללת שאותה פתח בפני מחפשי דרך בעולם המערבי.

בשנת 1912 גורדייף הגיע למוסקווה וסנט פטרבורג ואסף סביבו קבוצה קטנה של תלמידים שהתעניינו במשנתו, אך התנאים בתקופת המהפכה הבולשביקית אילצו אותם לעזוב את רוסיה. בסופו של דבר, בשנת 1922, הוא הקים את "המכון להתפתחות ההרמונית של האדם" בצרפת. פעילותו בשנים שבין שתי מלחמות העולם הייתה אינטנסיבית ביותר: בשנים אלו הוא כתב את יצירתו העיקרית, "סיפורי בעל זבוב לנכדו", ביקר בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה, שם ייסד קבוצות תלמידים, הרצה בפני הקהל הרחב וארגן הופעות פומביות של הריקודים המקודשים והתרגילים הנקראים "התנועות". במהלך מלחמת העולם השנייה, גורדייף שכן בדירה קטנה בפריז ועמל ללא לאות על מנת ליצור גרעין תלמידים שהוכשר לשאת חיפוש רב צדדי זה, שלימים נקרא פשוט "העבודה".

גורדייף נפטר בשנת 1949. לאחר מותו, תלמידיו מכל רחבי העולם המשיכו את עבודתו בהדרכתה של ז'אן דה סלצמאן, שהוסמכה על ידי גורדייף להמשיך את דרכו. תחילה נוסדו המרכזים בפריז, לונדון, ניו-יורק וקראקס, על מנת לקיים מסירה ישירה של משנתו. במהלך השנים התווספו קבוצות חדשות רבות העומדות בקשר ישיר עם מרכזים אלה.

עבודת ההתפתחות הפנימית היא חיפוש אישי, מחייב ומתמשך, המבוסס על מציאת קשר הרמוני בין גוף, מחשבה ורגש. החיפוש נערך יחד עם חברי הקבוצה בתנאים של חיי היום-יום ועל פי העקרונות וההנחיות של משנה זו.